- מורדותא
- מוּרְדְּוָתָאf. pl. (רדי to plough) furrows. Targ. Ps. 129:3 מוּרְדְוָתְהוֹן ed. Lag. (Regia מוּרְדְּיָת־; ed. Wil. מוּרְדָּנִית־; ed. Ven. מורנית־, corr. acc.).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
